בן איש חי שנה ראשונה פרשת עקב

בן איש חי שנה ראשונה פרשת עקב 

וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל. הנה נודע דאין אומרים לאדם תזכור אלא אם יש דבר שמשכיחו, וכמ"ש רז"ל ע"פ זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מדבר אחר שבא להשכיחו, ופירש מהרי"א ז"ל הכונה כי הטבע והמנהג של האדם הוא מחייב שכחה לאדם בהלכות שבת, מפני שהאדם בכל ימי החול הוא עוסק במלאכה שנאסרת בט"ל מיני מלאכות ביום שבת, ומאחר שהוא מורגל בכך בכל ימי השבוע הנה הטבע וההרגל ודאי יביאנו לידי שכחה ביום השביעי, ולכך צריך לעורר בקרבו כח הזכרון להיות זוכר את השבת ופורש:

וכן הענין בהנהגת האדם בעוה"ז בכל מין עסק שעוסק הן במלאכה, הן במקח וממכר, הן בצרכי גופו ועניניו, מאחר שרואה שהכל מתנהג בטבע הנה הטבע הזה המוטבע בעולם יביא את האדם לידי שכחה, שלא יזכור ויצייר בלבבו תמיד שכל עסקיו ועניניו נעשים בהשגחתו יתברך עלת העלות וסבת הסבות, אלא יחשוב שהדברים נעשים בטבע, וממילא יחשוב שכוחו ועוצם ידו עשה לו החיל הזה כי כן הוא משפט הטבע ומנהגו של עולם, ולכך הוצרך הכתוב להזהיר האדם בזכירה, מחמת כי הטבע המוטבע בעולם ודאי יביאנו לידי שכחה בדברים אלו:

ועל כן תיקנו חז"ל שהם אנשי כנה"ג ברכת הודאה בארבעה דברים שבהם עלול האדם יותר לתלות עניינם בטבע ומנהגו של עולם, וישכח הנהגתו יתברך המנהגת אותו בהם והוא דארז"ל ארבעה צריכין להודות שהם חולה, יסורין, ים, מדבר, וסימנם וכל החיים יודוך סלה, מפני כי החולה על הרוב לא יקום ממטתו מאליו אלא ע"י רופא וסמנים, וכל רופא שמבין ביותר וכל סמנים שהם חשובים ביותר, יהיה מהם תועלת יותר לחולה ויתרפא מחליו במהרה ובזה האדם רואה בעיניו כי הטבע רפא אותו. וכן החבוש על הרוב לא יצא ממאסרו בלתי השתדלות שישתדלו בעדו הן בממון הן בפיוסים והפצרת רעים ואוהבים, והוא רואה שעזרתו באה מסבה אנושית. וכן מדבר על הרוב לא ילך יחידי אלא עם אנשים רבים ושומרים חזקים ורואה שבהם היתה שמירתו ועל ידם בא לשלום למחוז חפצו. וכן היורד בים בורר לעצמו ספינה חשובה וקפטאן מבין, ומדקדק הרבה בזה והיינו כי חושב שעי"כ יהי' נצול מנזקי הים ויגיע לשלום למחוז חפצו, על כן בארבעה דברים אלו שהאדם עלול יותר להיות שוכח השגחתו יתברך מפני שתולה טובתו בטבע ומנהגו של עולם, לכך תיקנו בהם ברכת הודאה שיהיה מודה בפיו ומשבח להשי"ת שבהשגחתו הוא נשמר וניצול בכל אלה, ובזה תשתרש אמונת ההשגחה בלב האדם בכל דבר ודבר מקל וחומר: 

א. קודם שיברך ברכת הגומל יאמר פסוק אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה, ואח"כ יברך בא"י אמ"ה הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, והשומעים אומרים האל שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה, והוא אומר אחריהם אמן כן יהי רצון: 

ב. צריך לברך בפני עשרה ותרי מנייהו דתנו הלכתא, וטוב להזהר שיהיו י"ב עם המברך וגם בהדי תרי רבנן הנז', ואם לא נזדמן לו תרי דתנו הלכתא אפ"ה יברך, ואין לבטל הברכה בעבור זה, ונהגו לברך אחר קריאת התורה בציבור שעל הרוב נמצא שם תרי דתנו הלכתא, ואם בירך בפחות מעשרה י"א שלא יצא י"ח, וי"א שיצא, וטוב לחזור ולברך בפני עשרה בלי שם ומלכות אלא יהרהר שם ומלכות בלבו. והמברך בלחש הו"ל כאלו בירך שלא בפני עשרה, וגם בזה צריך לחזור בלי שם ומלכות בפני עשרה בהרמת קול ורק יהרהר שם ומלכות בלבו: 

ג. העשרה יושבין דכתיב ובמושב זקנים יהללוהו, והמברך עומד משום דברכה זו היא במקום קרבן תודה והמקריב עומד ומקריב, ולכן אין מברכים ברכת הגומל בלילה אלא ביום, ובדיעבד אם בירך בלילה יצא י"ח ועיין ח"ס א"ח סי' נ"א: 

ד. קטן פחות מי"ג שנים כיון שהגיע לחנוך צריך לברך, ואף על גב דיש חולקים מ"מ במקום דאיכא מנהג לברך בשם ומלכות יברך, ובמקום דליכא מנהג ידוע יברך בלי שם ומלכות מפני סברת החולקים: 

ה. הנשים חייבין בברכת הגומל ויברכו בעשרה כדי לברך בשם ומלכות, ואם קשה לה לברך בעשרה מחמת הבושה תברך בלא שם ומלכות, ואם אינה יודעת ילמדו אותה בעלה או אחר כי ברכה קצרה היא: 

ו. מי שחלה בעיניו ונתרפא היה בדין לברך, אך לא נהגו ומ"מ יברך בעשרה בלי שם ומלכות אלא יהרהר שם ומלכות בלבו, ועיין עקרי הד"ט אות כ"ד ושאר אחרונים, וטוב שיאמר קודם הברכה ג"פ אלו ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל וכו', לך ה' הגדולה וכו', והעושר והכבוד וכו', ואח"כ יברך ברכת הגומל בלי שם ומלכות, ועיין פתחי תשובה יו"ד סי' שכ"ח סק"א מה שכתב בשם הרב פרי תבואה מה שקבל מרבותיו יע"ש: 

ז. על מיחושין כגון מיחוש הראש וכיוצא שאינו חולי הכולל כל הגוף אינו מברך, ולא נקרא חולה כדי לברך אא"כ נפל למטה ג' ימים, ואין צריך לזה ג' ימים שלמים מעת לעת: 

ח. מי שיש לו קדחת הבאה לעתים ידועים, ומזיע ועומד אחר הזיעה על רגליו כבריא וחוזר חלילה, ה"ז לא יברך בזיעה שבין קדחת לקדחת, אלא ימתין עד שינצל לגמרי שהחום ההוא לא יבא ויגרשהו וילך, וצריך להמתין עד שיעברו עליו שלשה עונות כנז' בחס"ל ואחרונים: 

ט. כל מין חבוש חייב לברך ביציאתו, הן חבוש על עסקי נפשות, הן על עסקי ממון, ואפילו היה חבוש על פרעון המס, וכן אפילו חבוש בעבור ממון שהוא יש לאל ידו לפרוע ורק מורד באלמות, או חושב שמא בעבור חבישתו יתפשרו עמו, כל אלה בכלל חבוש הן ולא פלוג בהו רבנן, ועיין ברכי יוסף בשם רבינו מהר"י ן' מיגאש ז"ל, וסיים שכן המנהג דכל מין חבוש ביציאתו מברך: 

י. דוקא על הנך ארבעה שהם חולה חבוש ים מדבר, תיקנו לברך ברכת הגומל בשם ומלכות, אבל אם נפל עליו כותל או נפל מן הסולם וכיוצא בשאר סכנות, אם ניצול יברך ברכת הגומל בלי שם ומלכות, מיהו יברך בעשרה, וטוב שגם בזה יעשה כאשר כתבתי לעיל באות וא"ו שיאמר קודם הברכה ג' פסוקים ויברך דוד וכו', לך ה' וכו', והעושר והכבוד וכו': 

יא. מי שנעשה לו נס באיזה מקום, דבר שהוא יוצא ממנהג העולם ותולדתו, כגון שנפל עליו כותל, או תקרה, או אבן גדולה, וכיוצא בזה שבדרך הטבע ראוי שימות, וניצול מן המיתה, ה"ז מברך בכל עת שיגיע לאותו מקום, בא"י אמ"ה שעשה לי נס במקום הזה, וכל יוצאי ירכו ג"כ מברכים בשם ומלכות שעשה נס לאבינו במקום הזה, בד"א כשיש בין ראיה לראיה שלשים יום, חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו, אבל ראהו תוך שלשים יום לא יברך. ואם נעשו לו נסים הרבה אז בהגיע אל אחד מהמקומות שנעשה לו הנס שם, צריך להזכיר כל נסים של שאר מקומות ויכלול הכל בברכה אחת, ודוקא הוא חייב בכך אבל יוצאי יריכו אין צריכין להזכיר שאר המקומות: 

יב. אם באו עליו גנבים וניצול, או שנפל אבן או ברזל סמוך לו, אף על פי שהיה בסכנת מות אם היה נופל עליו, אינו מברך שעשה לי נס, דאין דבר זה יוצא ממנהג העולם ותולדותיו. מיהו אם בא עליו כדור מקנה רובה אך לא נכנס בבטנו ובשאר מקומות החלל, אלא בא ברגלו או בידו. וכן אם אחד תחב לו סכין בגופו ולא נכנס הסכין במקום החלל אלא בבשרו, כיון שהגיע הדבר בגופו ה"ז ספק אם יברך בשם ומלכות, לכן טוב שגם בזה יעשה כמ"ש באות וא"ו לקרא תחלה ג"פ הנז"ל, ואח"כ יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו: 

יג. הרואה חכמי ישראל מברך ברוך שחלק מחכמתו ליראיו בלי שם ומלכות, וכן אם ראה את חבירו אחר י"ב חודש מברך מחיה המתים בלי שם ומלכות, ומיהו לא ראינו ולא שמענו לברך על חברו ברכה זו אפילו בלי שם ומלכות, ויתכן משום דאנינא דעתייהו דאינשי דמברכי עלייהו בכך, על כן יהרהר ברכה זו כולה בלבו כדי לקיים דברי חכמים: 

יד. הרואה את חבירו המכירו כבר ועברו עליו שלשים יום שלא ראהו, ועתה הוא שמח בראייתו יברך שהחיינו, אבל אם אין מכירו מכבר בראיית פניו אף על פי שמכירו ע"י מכתבים לא יברך, ואף על גב דמן הדין צריך לברך בשם ומלכות, כיון דלא נהגו העולם בזה ויש ג"כ סמך טעם למנהג, לכך יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו: 

טו. הרואה קברי ישראל מברך בשם ומלכות הברכה הכתובה במחזור, אך פה עירנו בגדאד יע"א לא נהגו לברך אפילו בלי שם ומלכות, כי בערב ר"ה הולכים כל הקהל לבית הקברות ואין מברכין כלל, ורק בחידוש מת ב"מ אחד מברך הברכה ההיא בשם ומלכות בהרמת קול והקהל המלוים את המת עונים אמן, וצריך להודיעם שיתכונו שומע ומשמיע לצאת י"ח, וגם כשיוצאים בערב ר"ה ובשאר זמנים יזהרו לברך לפחות בלי שם ומלכות, ומה שלא היו נוהגין מקודם לברך אפילו בלי שם ומלכות, אין זו הוכחה למנהג, די"ל הואיל ולא שגורה בפומייהו לכך אין מברכין, וקודם כמה שנים הדפסתי פה עירנו תפלת בית עלמין מתוקנת היטב, והדפסתי בה ברכה זו בלי שם ומלכות כדי לברך: 

טז. על הברכים מברך "ברוך עושה מעשה בראשית" ועל הרעמים מברך "ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם" ומן הדין צריך לברך בשם ומלכות, אך פה עירנו נהגו לברך שתי ברכות אלו בלי שם ומלכות, וכתב לי ידידנו הרה"ג מהר"א מני נר"ו דגם בעה"ק תוב"ב נהגו לברך בלי שם ומלכות, וכתב שעמד על מנהג זה הרב פתח הדביר ח"ב סי' רכ"ז וספר זה אינו מצוי אצלינו: 

יז. הרואה הקשת אומר בא"י אמ"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו, ואסור להסתכל בו, ולפ"ד הגאון מהר"י ז"ל בי"ד דיש תרי גווני קשת, א"כ צריך לברך בלי שם ומלכות דאין אתנו יודע, מיהו אין דבריו הנז' האמורים בדרך דרש כדאי לעקור מנהג ישראל לברך בשם ומלכות, ובפרט כי כל גדולי הפוסקים סתמו מלייהו בזה, מיהו הרוצה להתחסד לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו אין מזניחין אותו: 

יח. יזהר האדם בתפלת הדרך, וראוי שיסמכנה לאיזה ברכה כגון שיאכל או ישתה ויברך ברכה אחרונה ויסמוך תפלת הדרך אליה, או יסמוך אותה לברכת אשר יצר אם נזדמן לו זה, ואם אפשר לאומרה בעמידה הנה מה טוב, ואם לא אפשר יאמר בהליכה ואין מתפללין אותה אא"כ יש לו לילך עכ"פ פרסה, ואם הלך כמה פרסאות ושכח לאומרה אם נשאר לו מהלך פרסה יאמר אותה. ואין אומ' אותה אלא פעם אחת ביום. ויזהר כל היוצא לדרך מעיר אחת שיעשה סדר לויה ככתוב בסידור בקבוץ חברים, וכשיפרד מהם יאמר הלכה זו יחיד ורבים הלכה כרבים, ויכוין ר"ת שם יוה"כ המסוגל לשמירת הדרך, שרמוז זה בס"ת כי מלאכיו יצוה לך:

ודע כי מצאתי בכ"מ כתוב בקשה ושבח לאל מיוסדת על שם הקדוש הנז' שיאמר הנוסע בעת נסעו. יתברך וישתבח המאציל כל. יתפאר ויתרומם הבורא כל. ויתנשא ויתהדר היוצר כל. יתעלה ויתהלל העושה כל. יחיד ומיוחד הראינו כבודיך. יוצר ובורא הקם כסאך. יסד ובנה היכל כבודיך. יחיד ומיוחד המהולל כבודו. יוצר ובורא המתעלה כסאו. יגדיל וירבה התחזקות כוחינו. יאמצינו ויאבדו האויבים כולם. יעזרנו ויכרתו השונאים כולם. ישמרנו ויתבטלו המשטינים כולם. יחזקנו ויתבטלו המקטרגים כולם. יאמץ ויחזק האל כונתנו. ישגב ויכונן האל כונתינו. יברך ויטיב האל כונתינו. יהדר ויצליח האל כונתינו. יאיר ויצליח הדרך כולו. יתכונן ויתיישר הדרך כרצוננו. לטובה ולברכה לחיים טובים ולשלום אכי"ר: 

יט. הרואה חמה בתקופתה והוא מן כ"ח שנה לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד', וכשרואה אותה ביום בבוקר מברך בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, מפני שאז היא עומדת בנקודה שהיתה עומדת בתחלת התלותה ברקיע במעשה בראשית, וזמן הברכה בשם ומלכות הוא עד שלשה שעות זמניות, ואם עברו ג' שעות זמניות יברך בלי שם ומלכות עד חצות היום, וכמ"ש הגאון ח"ס ז"ל א"ח סי' נ"ו, ואף על גב דיש דס"ל לברך בשם ומלכות עד חצי היום, הא קי"ל סב"ל, ויזהר לברך במקום שרואה גלגל החמה ולא סגי ברואה אור זריחתה בלבד וכמ"ש מחב"ר רכ"ט סק"ד:

ברכה זו מצוה לברך אותה בקיבוץ עם משום ברוב עם הדרת מלך וכמ"ש האחרונים ז"ל, ואם היה ענן לא יברך עד שיעבור הענן, ואם לא עבר הענן מעליה יברך בלי שם ומלכות, ואף על גב דאיכא רבים דס"ל דיברך בשם ומלכות סב"ל ועיין ח"ס שם ובנו הגאון כ"ס א"ח סי' ל"ד. והנשים נסתפק בהם הגאון ח"ס אם יברכו או לאו, ועיין להגאון בנו כ"ס שם, ולכך יבואו הנשים ויעמדו אצל האנשים וכשיברך החזן לבדו בקו"ר יכוין להוציאם י"ח, והנשים יכונו ג"כ לצאת י"ח בשמיעתם הברכה. וכן יכוין החזן על הסומין והם ג"כ יתכונו לצאת. והא דאין מברכים שהחיינו על מצוה זו כתב הגאון כ"ס טעם לזה:

קודם הברכה יעמדו הקהל והחזן במקום אחד על הגג, ותחלה יאמרו מזמור השמים מספרים כבוד אל כולו בניגון כמו הניגון שאומרים פה עירנו קודם ברכת הלבנה, ואח"כ מזמור הללו את ה' מן השמים, ואח"כ פסוקים אלו כי שמש ומגן ה' אלהים הן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים: ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים: הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה: ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק: והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא: וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו:

ואח"כ יאמרו פרשת יום רביעי, ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים וכו' עד ויהי ערב ויהי בוקר יום רביעי ואח"כ יאמרו:

ליקבה"ו וכו' הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זכרונם לברכה ביום זה, על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחלת המחזור כ"ח שנה שלה, כמו תחלת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לתקן שורש מצות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניך כאלו כווננו במצוה הזאת כל הכוונות הראויות לכוין ויהי נועם ה' אלהינו וכו', ואח"כ יאמרו כל הקהל הברכה בקול אחד בשמחה וששון, והחזן יאמר אחריהם הברכה לבדו לעצמו וירים קולו, ויכוין להוציא י"ח לסומין ולנשים השומעין קולו:

אח"כ יאמרו מזמור הודו לה' כי טוב כל"ח כולו עד הודו לאל השמים בניגון יפה, ואח"כ אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך וכו' עד וחיות הקודש, אח"כ עלינו לשבח לאדון הכל וכו' עד יהיה ה' אחד ושמו אחד, ואח"כ פיוט אדון עולם אשר מלך וכו':

ואח"כ יאמרו בקשה זו יהר"מ ה' או"א כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכינו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתיך, ותזכינו לראות פני משיחיך, ויתקיים בימינו מקרא שכתוב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא. ויהי נועם וכו' יהיו לרצון וכו', ואח"כ רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל וכו' ואח"כ קדיש על ישראל:

ואנכי הצעיר המחבר אזכיר חסדי השי"ת אשר זכני בחסדו בשנה זו שנת התרנ"ז, ביום חמשה לחודש ניסן ברביעי בשבת קודש, בקיבוץ קהל רב שעלינו על הגג של בית הכנסת הגדולה ועשינו בעזה"י כאשר כתבנו למעלה, וגם נשים רבים נקבצו שם, וברכתי אני בקו"ר וכוונתי להוציא י"ח לנשים ולסומין כאשר ביארנו לעיל בס"ד, ואחר כל הסדר הנז' אמרו הקהל קדיש על ישראל, ועמדתי ודרשתי בעזה"י בענין המצוה דבר בעתו מה טוב, השי"ת יזכינו ברחמיו וחסדיו לברך ברכת החמה בירושלים תוב"ב, אשר תזדמן בשנת תפר"ה ליצירה בחודש ניסן, שבו תפר"ה ותרבה הישועה והברכה והטובה לנו ולכל ישראל, ולארץ הקדושה יראו עינינו וישמח לבנו בביאת הגואל משיח צדקינו במהרה בימינו אכי"ר: