בן איש חי שנה ראשונה פרשת וילך
הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת. הלא זאת מודעת כי קיום מצות התורה וכל פרטי הלכות שלה, לא יהיה אלא רק ע"י חכמי הדור שמקהילים קהלות ברבים ללמדם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, לפיכך מרע"ה תקן להם לישראל לדרוש להם מדי שנה בשנה הלכות חג בחג, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, וכמ"ש הקהל את העם וכו' למען ילמדו וכו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת:
א. אמרו חז"ל מצוה לאכול בערב יוה"כ ולהרבות בסעודה, וכתבו המקובלים ז"ל שצריך לאכול שיעור שני ימים אם יוכל האדם לאכול כ"כ, כדי לתקן יום זה באכילה מה שצריך ליום זה ומה שצריך ליום מחר שהוא יוה"כ הקדוש, והאדם יעשה כל מעשיו לש"ש והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים. וכתבו האחרונים ז"ל שמצוה לאכול דגים בערב יוה"כ בשחרית דוקא, ויש לזה קצת סמך מן המדרש ועיין במטה אפרים ונראה שיש טעם לזה כי הדגים רומזים לעינא פקיחא המאירה ביסוד שהוא בחינת היום הזה בסוד הפסוק בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וטוב עין הוא יבורך:
ב. בסיבוב הכפרות יכוין לשם חת"ל בר"ת זה חליפתך תמורתך כפרתך, והוא יוצא מס"ת פותח את ידיך, ולנקבה יאמר חליפתך תמורתך כפרתך בציר"י תחת תי"ו כנז' במטה אפרים, ועושין בהם כנגד ד' מיתות ב"ד לכפר על האדם, ולכן צריך האדם להרהר בתשובה באותה שעה. וכפי הסוד ענין שחיטה זו היא למתק הגבורה לכן זמן הראוי יותר לד"ז הוא באשמורת סמוך לעלות השחר שהוא עת רצון, ופה עירנו אשר בפ"י יש קהל רב א"א לעשות הכל באותה שעה על כן מוכרחים שוחטי מתא להתחיל בד"ז מתחלת הלילה, ואף על פי שסובבים בעיר שוחטים רבים יותר משלשים עכ"ז אין יכולים לגמור כל הלילה כולה, אלא משלימים עוד בשלש וארבע שעות ראשונות מן היום ובטוחים בה' שהכל יקובל ויעלה לרצון לפניו כאלו נעשה הכל כראוי:
ג. כל בעה"ב שיבא השוחט לביתו לשחוט לא יניחנו לשחוט עד שיבדוק הסכין תחלה כראוי, ויחזור ויבדוק אותה אחר שחיטה, ויזמין בעה"ב אפר כירה בידו כדי לשחוט לתוכו והנחת העפר תחלה היא התחלת המצוה של כסוי הדם, לכן טוב שיניח בעה"ב את העפר בידו, ונהגו שבעה"ב מברך על כסוי הדם והברכה היא על כסוי הדם בעפר, ומאחר שיש הרבה עופות לשחוט יברך בעה"ב על הראשונה ואחד מבני הבית על השניה והשלישית וכן עזה"ד, וכן השוחט יכסה גם הוא לבסוף ואין כאן מרבים בברכות כיון שכל אחד מברך על שחיטה בפ"ע ודם חדש, גם צריך שיזמינו לשוחט נר שיש בו ב' פתילות והפתילות במקום האור יהיו פרודות ורק השלהבת שלהם נוגעים יחד כדי שישחוט לאורם:
ד. בסעודה המפסקת נוהגים בביתנו מזמן קדמון לטבל הפת בסוכ"ר, וכן כתב מטה אפרים במנהג אשכנז, אך צריך ג"כ להביא מלח על השלחן ולטבול הפת במלח. ונוהגין באשכנז לומר בגמר הסעודה המפסקת שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכנז' במ"א, ויש טעם למנהג זה ונכון לאומרו, והנהגתי פה עירנו יע"א לומר מזמור לתודה בשחרית כמנהג החסידים בבית אל יכב"ץ בעה"ק תוב"ב:
ה. עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שיפייסנו, ועל כן כל אדם צריך לבקש מחילה מחבירו בערב יוה"כ או קודם בעי"ת. וטוב שהחזן יכריז קודם כל נדרי לומר רבותי תמחלו זה לזה ויאמרו הקהל מחלנו, כדי שיתעורר אותה שעה סנגורייא למעלה על ישראל, דבר בעתו מה טוב וכן הנהגתי בעזה"י פה עירנו יע"א:
ו. כל אדם ינשק ידי אביו ואמו בערב יוה"כ לעת ערב קודם שילך לבית הכנסת, ויבקש מהם מחילה, וד"ז הוא חיוב גדול על כל אדם ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו, דאם בין אדם לחבירו חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יוה"כ כ"ש מאביו ואמו שאין אדם ניצול מחטא זה בכל יום, ואם הבן שוטה ולא ביקש הם יתנו לו מחילה שיאמרו בפיהם אנכי מוחל לבני פ' על כל מה שחטא לי מחילה גמורה. וכן יתן מחילה לאשתו על אשר בזבזה מן הבית שלא כרצונו. וכן על כל תלמיד שיש לו רב בעיר ילך אצלו קודם יוה"כ ויבקש ממנו מחילה:
ז. יזהרו הנשים בערב יוה"כ בניקור התרנגולים שהם רבים ושכיח בהם כינים שקורין בערבי קיגא"ד, שהם דבוקים בעור התרנגולת ודבר זה מצוי ושכיח הרבה פה עירנו, ואם תראה האשה שקשה הניקור מחמת רבויים תפשוט העור כולו ותזרקנו:
ח. יזהרו בטבילה בערב יוה"כ, ומי שאנוס ואינו יכול לטבול במקוה יעשה תשעה קבין כמ"ש לעיל פרשת נצבים בהלכות ראש השנה. וגם הנשים יעשו טבילה בערב יוה"כ בשביל טהרה, וכבר כתבתי לעיל פרשת נצבים סדר הטבילות, וכן יעשו בערב יוה"כ האנשים והנשים, ועיין במטה אפרים סי' תר"ו סק"ח שכתב אפילו נערים ובתולות שהם בני מצוה יש להם לטבול, וידקדקו בחציצה ויעשו הטבילה אחר קציצת צפרנים וסריקת שער ע"ש:
ט. הנשים מדליקין נרות כמו ליל שבת, ומברכים להדליק נר של יום הכפורים, ומנהג עירנו שהנשים מברכים שהחיינו בנרות יום טוב ויוה"כ, ואם חל בשבת מברכים להדליק נר של שבת ויוה"כ וכיון שהדליקו חל עליהם קדושת יוה"כ ואסורים במלאכה ובכל חמש עינויים:
י. נוהגים הנשים באשכנז לתקן ביום שמונה לחדש תשרי הפתילות של נרות יוה"כ, ושל נרות המוליכים אותם לבית הכנסת להדליקם בשביל יוה"כ, מפני שאותו היום הוא יום ראשון של חנוך בהמ"ק ומנהג יפה הוא:
יא. תוסיף מחול על הקודש, ובליל שבת הקבלה היא באמירת בואי כלה ומזמור שיר ליום השבת, אך בליל כפור חל התוספת בברכת שהחיינו, ואם קבל התוספת בפירוש בפיו חל מעת קבלתו, והמנהג שזה האוחז ספר כל נדרי הוא יברך שהחיינו בקול רם ויכוין להוציא הציבור ידי חובתם בברכה, והשומעין יכוונו ג"כ לצאת בברכתו. ואם יש אדם שחוש השמע שלו חלוש ואינו שומע הברכה היטב, יברך לעצמו בשעה שזה מברך, וזה המברך יאמר תחלה שני פעמים פסוק אור זרוע לצדיק בקו"ר, והציבור יאמרו עמו בלחש, ואח"כ יאמר ברשות מורי ורבותי, והקהל משיבים שמים, כלומר ברשות שמים ופרשתי דרך רמז בר"ת שמים שומע משמיע יחדיו מכוונים:
יב. קטן קודם י"א שנים לא יתענה, ואח"כ אם יכול יתענה וחיוב דאורייתא הזכר בן י"ג שנה ויום אחד, והנקבה בת י"ב שנה ויום אחד, ומדרבנן יש חיוב קודם שנה לחנכם:
יג. אפילו אם חל בחול לא יאמרו פסוק והוא רחום אלא יאמר כי אל רחום וכו', ה' צבאות עמנו וכו', ה' צבאות אשרי וכו', ה' הושיעה וכו', והטעם כמ"ש בזוה"ק פרשת תרומה דף ק"ל על השבת יע"ש, וכ"ש ביוה"כ שיש בו הארת הבינה ואפילו השטן אין לו רשות לקטרג, דודאי אין לאומרו ולא גרע ח"ו יוה"כ משאר ימים טובים דאין אומרים אותו, ואין לסמוך בדבר זה על ספר חמדת ימים ביום הקדוש הזה שהוא חמדת הימים על כל השנה:
יד. יזהר שלא יניח בליל כפור כלי של מים דשתיה אצל מטתו, אף על פי שצריך למים בשביל להשקות הקטנים, אלא יניחנו רחוק דיש לחוש פן יעמוד משנתו צמא הרבה וישכח שהוא יוה"כ וישתה ח"ו. ומותר לבלוע הרוק ביוה"כ ויש מחמירין ומי שאפשר לו יזהר בכך:
טו. לא יגע באשתו בין בלילה בין ביום כמו נדה, ויש אומרים דבלילה דוקא אסור ליגע אבל ביום לית לן בה, ולאיזה צורך יש לסמוך על המתירים ביום, ויזהרו ג"כ שלא ישנו איש ואשתו במטה אחת אף על פי שיש לכל אחד מצע בפ"ע:
טז. אף על פי שיש מתירים ליגע באוכלים ביוה"כ וכנז' בהגהה מ"מ יש אוסרים, ולכן דוקא אשה שצריכה לכך שמוכרחת ליגע כדי לתת לבנה וכיוצא אז יש לסמוך על המקילים, אבל שאר אדם שאין לו צורך גדול ליגע צריך ליזהר:
יז. לקדוש ה' מכובד זה יוה"כ כבדהו בכסות נקיה, ואמרו חז"ל מציעין המטה והשלחן פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת, ויזהר כל אדם שלא יגע במנעליו שאע"פ שהם בגד יטמאו ידיו. וברכת שעשה לי כל צרכי לא יאמרו ביוה"כ מפני שכל העולם יחפים:
יח. יתפללו בבכיה כל תפילות של יוה"כ שהם שמ"ע ומוסף ונעילה וסליחות והודויים, ואם אינו יכול להוריד דמעות אומרם בקול בכי, כמ"ש כי שמע ה' קול בכיי, וקודם קריאת התורה יתעוררו בבכיה על מיתת בני אהרן הע"ה ויכולה בכיה זו שתגין. ויזהר כל אדם לסדר התפלה והסליחות בינו לבין עצמו מקודם יוה"כ כדי שיכוין מה שהוא מוציא מפיו כי קדוש היום לאלהינו, והכל הולך אחר כונת הלב. וצריך לומר נוסח על חטא בסדר תשר"ק ג"כ שהוא בסוד אור חוזר וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל, וכ"כ הגאון חיד"א ז"ל בברכ"י, ובעת הודוי יכה על הלב ממש ואצל רוב בני אדם תמצא הלב תחת הדדים בארבע אצבעות, ויזהר בזה בכל עת שאומר ודוי בכל ימות השנה:
יט. יאמרו י"ג מדות במתון וכונה ושברון לב וזה העיקר, ויש חסידים כשאומרים י"ג מידות מונים אותם באצבעותיהם כדרך שעושין באמירת י"א סמנים של הצרי והצפורן, ומנהג יפה הוא שבזה תתעורר הכונה וגם יש בזה חיבוב מצוה:
כ. אפילו חל יוה"כ בחול הנהיג עט"ר הרה"ג מו"ר זקיני רבינו משה חיים זלה"ה פה עיר בגדאד לומר את מוספי בלשון רבים, ועיין חק"ל א"ח דף צ"ז מ"ש בזה:
כא. ביוה"כ ילמדו ביחזקאל מריש סי' מ' עד סוף סי' מ"ג, ששם נבואה שנתנבא יחזקאל הע"ה על בית שלישי ביוה"כ עצמו דכתיב בראש השנה בעשור לחודש והיינו ראש השנה דיובל, וארז"ל במדרש א"ל הקדוש ברוך הוא ליחזקאל הע"ה ילמדו ישראל נבואה שלך על צורת הבית ומעלה אני עליהם כאלו עוסקים בבניינו ע"כ:
כב. ביאור ארים ימינך ואצמח פורקנך הכונה על לידת היחידה למלך המשיח, ומ"ש גלי גבורתך עלן הוא ע"ד מש"ה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו, ויש מדקדקים לומר גלי גבורתך ופרוק לן וכן אני נוהג, דצריך אדם לפרש דבריו בתחנונים ע"ד מ"ש מהרח"ו ז"ל במ"ש ותקוה טובה, ומ"ש דינן אפיק לנהורא ר"ל בחסד הנקרא אור, ובאמירת עשה למען אברהם אזרח תמימך שאומרים בסליחות יוסיפו ביוה"כ בכל הסליחות שבכל התפילות לומר עשה למען עבדך רבי עקיבא בן יוסף אשר נהרג על קדושת שמך, ויאמר זה קודם שיאמר עשה למען הרוגים ושרופים וכו':
כג. אחר שיאכל סעודת התענית בליל מוצאי כפור יאמר על השלחן פתיחת אליהו זכור לטוב, וכתב רב יעב"ץ ז"ל ללמוד בר"מ פ' אמור דף צ"ט ע"ב יומא דר"ה איהו יומא דדינא וכו' עד דף ק' זכאה חולקיהון בהאי עלמא ובעלמא דאתי, ואח"כ יברך ברכה אחרונה על סעודתו ויקום בזריזות לעשות איזה הכנה לסוכה:
