בן איש חי שנה שניה פרשת שמיני - הלכות חלה
אמר המחבר, יש לצרף עם הלכות אלו קצת הלכות חלה המוטלת ג"כ על האשה, כי כשם שהאשה צריכה להזהר הרבה בהלכות נדה, כך צריכה להזהר בהלכות חלה:
א. שיעור עיסה שתתחייב בחלה היא שבע מאות ושבעה ושבעים דרה"ם, שכך עולה חשבון מ"ג ביצים וחומש ביצה, שהוא שיעור עיסה החייבת בחלה, וכמ"ש הרה"ג הרח"ף ז"ל בחיים לראש דף ק"י ע"א יע"ש:
ב. קודם שתפריש תברך אקב"ו להפריש חלה תרומה, ואח"כ תאמר "הרי זו חלה", וכאשר כתבתי בס"ד בהלכות שבת הגדול בהלכות שנה הראשונה:
ג. בזה"ז דחלה לשריפה אזלא, אין לה שיעור ומפרישים דבר מועט, ברם רבינו האר"י זלה"ה ס"ל גם בזה"ז ידקדקו להפריש אחד מן מ"ח, וכנז' בשער טעמי המצות שלח לך, יע"ש. וכתב רבינו חיד"א ז"ל בברכ"י, שלא ראה ולא שמע שום חסיד נוהג בזה ע"ש. ובסה"ק מקבציאל כתבתי, כיון דרבינו הגדול אמר כן, טוב שיעשה האדם פעם אחת בשנה כפי דברי רבינו האר"י ז"ל, ויעשה זאת האיש בעצמו לקיים פעם אחת הפרשת חלה בידו, ודבר בעתו מה טוב להוסיף זכות על זכיותיו קודם יוה"כ:
ד. העושה עיסה כדי לבשלה או לטגנה, מפרישין ממנה חלה בלא ברכה, ואם רוצין לאפות קצת ממנה מפרישין בברכה. והלש עיסה בחלב בלבד בלא מים, יש פלוגתא, לכן יפריש בלא ברכה, ועיין לבוש ה' פסח סי' תס"ב ס"ו:
ה. אם בחו"ל שכח להפריש חלה בערב שבת, אוכלין בשבת, ומשיירין ככר או חציו כדי להפריש ממנו חלה בחול, וישאר ממנו דבעינן שיהא שייריה ניכרין. ובארץ ישראל ששכחו להפריש, ואכלו רוב הפת בבלי דעת, יפריש מהמותר על הכל, גם על מה שאכל, לתקן מה שאפשר, דבדיעבד מפריש שלא מן המוקף, וכמ"ש רבינו חיד"א בברכ"י סי' שכ"ג יע"ש:
ו. יש נשים שדרכן ללוש שני עיסות, א' בלילתה עבה שאופין אותה מיני מזונות, וא' בלילתה רכה שאופין אותה ככרות לחם, ותבא בעלת הבית ותפריש חלה מאחת מהם ותברך, ואחר שעה תבא ותפריש מן השנית ותברך, ה"ז אסור, דהוא ברכה שאינה צריכה, שצריכה להפריש משניהם ביחד בברכה, ועיין תבואת שור סי' י"ט סע"ק ט"ז, ולבושי שרד בחדושי דינים ליו"ד אות קי"ט. אך אם בעלת הבית מזמנת אשה אחרת להפריש מן החלה השנית ולברך, יש לצדד, דפנים חדשות באו לכאן. ומדברי הרב מחוקק יאודה הלכות פסח סי' תל"ב בחוקי דעת סע"ק ג' משמע, דאריך למעבד הכי, יע"ש. אך נ"ל דאין לסמוך על זה, ויש לחוש גם בכה"ג לברכה שאינה צריכה, כיון דעיסה השנית היתה לפני בעלת הבית בעת שברכה על האחת, ואפילו אם תעשה באופן זה, דתחלה תעשה את חברתה שליח להפריש מן הרכה בלבד, ואח"כ היא תבא ותפריש מן העבה, ג"כ יש לחוש, לכן גם בכה"ג הברכה היא אחת:
