בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו - ערובי תבשילין
הלכות עירוב כשיזדמן שבת אחר יום טוב
א. צריך לערב בפת ותבשיל. ושיעור הפת י"ח דרה"ם, ושיעור התבשיל תשעה דרה"ם, ופחות מזה אינו מועיל. והתבשיל טוב לעשותו ביצים שלוקים קשים, דאלו מתקיימים במקומות אלו שהם חמים, אבל הבשר לא יתקיים בזמן החום שני לילות ושני ימים. ואם חל יום טוב בחמישי וששי צריך שתשאר חתיכת הבשר ב' ימים ושני לילות דהיינו עד ליל שבת, ולכן טוב לעשותו מביצים שלוקים, כי אלו יתקיימו ולא יתקלקלו:
ב. נוטל העירוב בידו ומברך אקב"ו על מצות עירוב, בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולתקוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיו"ט לשבת. והשוחט טוב להוסיף תיבת "ולמשחט" ואם לא הוסיף לית לן בה, דנכלל זה בכלל כל צרכא וכמ"ש הגאון ר"ז ז"ל. ומצוה לאכול העירוב בסעודת שבת:
ג. צריך לשמור עירובו שלא יאבד ושלא יאכלו אותו עד ליל שבת אחר חשיכה. ואם אירע לו כך או ששכח ושגג ולא הניח עירוב פה עירנו יע"א יסמוך על עירוב שלי, כי אנכי הצעיר מזכה ומערב בעד כל השוגגין והאנוסין ואותם שיתאבד עירובם קודם שבת:
ד. אם בערב יום טוב שכח ולא הניח עירוב והתפלל ערבית או שאמר ברכו ונזכר, אף על פי שעדיין הוא יום לא יניח עירוב אלא יסמוך על שלי:
ה. אם חל יום טוב בחמישי ושישי, אף על פי שעשה עירוב ומבשל ביום שישי לצורך שבת, עכ"ז אסור לבשל ביום חמישי שהוא יום ראשון לצורך השבת:
ו. אם יש שלש וארבע בעלי בתים דרים בחצר אחת ויש בהם נשים או אנשים שאינם יודעים לערב ורק יש שם אחד שיודע לערב, יביאו כולם את העירוב לאותו האחד מן הדרים שם שיודע לערב, ויאחוז הכל בידו ויאמר יהא שרי לנא ולכל הדרים בחצר הזה:
ז. בעה"ב עם הארץ שאינו יודע לומר נוסח העירוב, וכן אשה אלמנה ובניה קטנים שאינה יודעת לומר נוסח העירוב, כתב הגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל ח"א דף צ"ד מנהג עיר קדשינו ירושלים תוב"ב לשלוח הב"ד זוגא דרבנן ויסבבו ויעשו עירובי תבשילין לאלמנות ולכל מי שלא ידע, ויקחו מאתם בכל בית פת ותבשיל, וכה יאמרו בדין עירובא יהא שרי לבעל הבית הזה ולכל בני ביתו לאפויי ולבשולי וכו' וזהו בתורת שליחות יע"ש:
ולענין הברכה, אם יודע זה העם הארץ או האשה לברך ורק נוסח העירוב אינם יודעים, העליתי בתשובה בסה"ק רב פעלים בדין חנוכה שיוכל לברך החולה בהיותו במטתו ואחר ידליק בפניו בחדרו, ושם הבאתי דברי הרב חק"ל אות יו"ד ח"ב סי' ט' בדף ל"א ומח"א בה"ש סי' י"א והפר"ח סי' תל"ב ודברי הרב בעל ערך השלחן מ"ש בספרו חקת הפסח סי' תל"ב על דברי רש"ל ז"ל, והגם דהבאתי שם דברי הרב בית דוד ז"ל בהלכות ר"ה סי' שצ"ג שכתב שלא יהיה אחד עושה ואחד מברך, עכ"ז העליתי בדין חנוכה הנז' שיהיה בעה"ב שהוא חולה מברך ושלוחו מדליק, וה"ה לענין זה יכול זה עם הארץ לברך ושלוחו שעומד אצלו אומר תכף נוסח העירוב:
ח. צריך להקדים צרכי שבת מבעוד יום שיהיה שהות ביום, שאם היו מזדמנים לו אורחים שלא אכלו היום היו אוכלים ונהנים בו ביום קודם בה"ש ממלאכתו שעשה וכמ"ש הגאון רבינו זלמן ז"ל בש"ע:
